|
DTD (Document Type Definition) – הגדרת סוג מסמך, היא תגית זיהוי אשר שייכת לחלקו העליון של כל עמוד אינטרנט. היא מבצעת משימה כפולה - מצד אחד, היא עוזרת לכם לכתוב קוד נכון, ומצד שני היא עוזרת לדפדפנים לקרוא קוד זה נכון. איך, אתם עשויים לשאול, יכולה תגית זו לעשות זאת? המשיכו לקרוא.אם אתם מעצבים, אתם ללא ספק מודעים למבנה הבסיסי של עמודי אינטרנט. ישנם שני חלקים עיקריים בתוך מסמך: הנ"ל קרוב לוודאי יהיה מאוד מוכר לכם. בתקווה, אתם תהיו מודעים למאות התגיות האחרות אשר זמינות לשימוש. אבל האם ידעתם שהקוד הבא יכול להיות גם נכון וגם לא נכון? ב - XHTML, שהוא תלוי רשיות (רגיש להבדל בין אותיות גדולות וקטנות), הקוד מעל אינו ברור, תגית שאינה מובנת. ב - HTML, זוהי פיסקה ממורכזת. כיצד דפדפן יודע למה הוא צריך לשים לב? האם הוא צריך להניח שאתם כותבים HTML, ולהציג את הקוד הנ"ל כפסקה ממורכזת? אם אתם כותבים XHTML, אז לא, הוא לא צריך להציג זאת כך, כי טעות נעשתה. הוא אינו צריך לעשות דבר. אבל איך הדפדפן יודע באיזו שפה אתם כותבים ואיך להציג זאת? אם אתם לא כוללים DTD, דפדפנים ישתמשו ב - "Quirks Mode" (מצב שגוי) להצגת דף. בנוי להסתגלות של קוד גרוע ותוכנות ישנות, "Quirks Mode" נותן לכם שליטה מעטה, ואם הדף שלכם מוצג ב - "Quirks Mode", הוא יוצג שונה בדפדפנים שונים. כל העבודה הקשה שהשקעתם בעיצוב הדף שלכם ויצירת אתר חדש ויפה ייראה כבזבוז זמן כאשר תבינו שהרבה אנשים לא יוכלו לראות את הדף כמו שצריך מכיוון שהוא פורש לא נכון. DTD נוצר משני חלקים, ונראה כמו זה: הנ"ל הוא DTD ל – XHTML 1.1. למספר שפות יש ווריאציות שונות (למשל, HTML יכול להיות Strict (לכתיבה נכונה ומדויקת של דפים), Transitional (לדפים עם תגיות מגוונות או שאינן כתובות עם קוד מושלם), או Frameset (לדפים עם Frames)), ואחרות, כמו XHTML 1.1 ללא. לכל אחת מהווריאציות האלה יהיה DTD משלה גם כן. חלקן דורשות אותיות גדולות ב - "HTML" וחלקן אותיות קטנות. כל אחת מהן יכולה להימצא באתר של W3C, ורשימה קצרה של היותר שכיחות נכללו בדף הבא. הוספת DTD זה קשה להוסיף DTD לאחר שהעמוד נכתב, במיוחד אם אתם משתמשים בCSS להצגת מראה ותבנית. כאשר דפדפן יוצא מ"Quirks Mode" ומציג את הדף נכון, מרבית ה - Positions, Margin ו – Padding (מאפייני תגית מעוצבת בתוך מסמך CSS), עשויים להיראות בצורה שגויה. אם מעולם לא ביצעתם אימות דף בעבר (ואם אין לכם DTD, הסיכויים הם שלא הייתם מצליחים לבצע ווידוא של הקוד שלכם), קרוב לוודאי שאתם תעדיפו את HTML 4.0 Transitional DTD, למטה. הוסיפו זאת לחלק העליון של הדף שלכם, ואשרו זאת עם אחד מכלי האימות הקיימים ברשת. תקנו את ה"באגים" שמצאתם, ואז הביטו בדף שלכם בדפדפן. אם השתבשו דברים, זה יהיה בתוך הקוד – CSS או HTML - ולא ידרוש זמן רב לתיקון. בזמן שלכל עמוד שלכם יש DTD מתאים, אתם יכולים להיות רגועים, בידיעה שתוכנות מבינות ומציגות את העמודים שלכם, בידיעה באיזו שפה הם כתובים ולאיזה סוג של חוקים לציית. אם העמוד שלכם עובר אימות, אתם יודעים שהקוד שכתבתם די קרוב למדויק, אף על פי כמובן ש validator לא יכול לבדוק את הסמנטיקה של מסמך. לסיום, אתם יודעים שעכשיו כאשר הדפדפנים יודעים איזה שפה להציג, יש סיכוי טוב שכל אחד שמבקר באתרכם רואה פחות או יותר את אותו הדבר.
|
| עדכון אחרון ב-שני, 19 אפריל 2010 13:08 |

שלום לכולם, שמי שיקו, וזה הבלוג שלי...
תגובות
תודה אומן
עדכוני RSS לתגובות הפוסט הזה