התסיסה הראשונית נגמרה! אחרי שבוע של ציפייה, אנחנו מעבירים את הנוזל המתקתק לבקבוקים.

אז מה עשינו?

קודם כל טעמנו, מן הסתם. טעם וריח מאוד דומים לווינשטפן (רק ללא הרבה אלכוהול וגזים).

הרתחנו סוכר תירס וציננו. מדדנו שוב אחוזי סוכר לחישוב אלכוהול עתידי (על אף שבדיעבד המדידה הראשונית לפני התסיסה הייתה שגויה, לכן אנחנו במצב ספקולטיבי לחלוטין), העברנו את הנוזל למיכל חדש עם סוכר התירס ועירבבנו היטב.

העברנו לבקבוקים (שעברו חיטוי מדוקדק יותר מחדר ניתוח) עם שסתום מיוחד ואטמנו עם המבקבק האדום והגדול.

המצב הוא כזה

המתכון אמור היה לייצר לנו 20 ליטר (או 40 בקבוקי חצי ליטר), מכיוון שהייתה לנו טעות קלה בתוספת המים לאחר הבישול ובישול לא מדוייק, הוצאנו 35 בקבוקים כאשר ארבעה מהם לדעתנו יהיו עכורות מאוד (מזיגה מסוף המיכל).

מחר נכין לאגר ראשונה, הפעם אנחנו מבינים מה הולך ונשתמש בכל הממצאים והבעיות שנתקלנו בדרך להכנת האייל הראשונה.

העדכון הבא על האייל שלנו יהיה כשנפתח אותו ונעשה מסיבת טעימה, עדויות צילומים ותיעודים מהשטח מובטחים.

ולעצלני הקריאה, הנה התוצאות בצורה פשוטה ומצולמת: