מאז שכתבתי על הבירה הראשונה שהכנו, הספקנו להכין עוד הרבה. נכנסו למצב אוטומט ואנחנו מכינים כבר שתי סוגי בירות: לאגר ואייל. כאשר בכל אחת מהן אנחנו מנסים להגיע למתכונים מנצחים (שמנו לעצמנו מטרה להיכנס לתחרות הכנת בירה לשנה הבאה).
בין לבין התחלנו לעשות ניסוי בהכנת סיידר תפוחים. יצאנו השוקה וחיפשנו מיכל גדול ואטום ומצאנו בדוכן הזיתים בדיוק מה שחיפשנו. חזרנו מרוצים הביתה עם 2 קילו תפוחים אדומים ומתוקים והתחלנו לטחון אותם. בישלנו את התפוחים עם עוד שני קילו סוכר והוספנו קצת קינמון. סיננו לחבית הגדולה והוספנו שמרים. אטמנו, הוספנו נשם והעברנו למקום מוצל בבית כי כל המקררים שלנו (ויש לא מעט) כבר תפוסים בבירות מבוקבקות ומיכלי תסיסה.
זה כבר השבוע הרביעי שהמיכל בתסיסה והוא לא נח לרגע, לפי המדידות עם ההידרומטר הנתונים לא היו מדהימים, אבל מצד שני המקור השוואה היחידי שלנו הוא הכנת בירות ונתונים ממדידת בירות, כך שאני חושב שאנחנו הולכים לקבל סיידר מוגז ורווי באלכוהול. התכנון לבקבק לתסיסה שניה אחרי כחודש.
ובנושאים יותר ארומטיים, הכנו אייל מחוזקת שיצאה לטעמי קצת מתוקה ועכורה מאוד, בעלת קצף טוב וגוון של מנגו. ירדתי מהר מהמתכון ועברתי למשהו אחר. שתי הגרסאות הבאות (שנמצאות בשלבי תסיסה שונים כרגע) אמורות לצאת איכותיות, אדווח מהשטח.
אתם בטח שואלים "מה עם הליקר שועלים?!" ובכן, מסיבות די ברורות, לא הכנו ליקר משועלים, אבל זו הייתה בדיחה בקורס ברמנים שעשיתי לפני שנים רבות, כן לא קשור אבל מצלצל יפה.
3, 2, 1 מוכן! כן כן!!! הבירה מוכנה, סוף סוף לאחר שלושה שבועות מלאי ציפייה חום ואהבה (אני חושב שיגאל אפילו ישן עם אחד הבקבוקים בלילה), הבירה שלנו מוכנה.
פתחנו, טעמנו ואלו התוצאות:
הבירה עשתה שינוי טעמים והפכה מווינשטפן פוטנציאלית לפאולנר קלאסית ומחוזקת. מכיוון שטעינו במדידת האלכוהול הראשונית אז לא ניתן היה להעריך את אחוז האלכוהול הסופי. אבל למזלנו יש באמתחתנו ניסיון של שנים בשתיית אלכוהול ובירה בפרט ולכן עשינו ממוצע הערכת אלכוהול שהוא עומד על 5.3-5.5 אחוזי אלכוהול, או במילים אחרות בירה שדופקת טוב! היא עכורה עם צבע עשיר של חום אדמה. בשלוק הראשון היא מתקתקה מאוד (אחד הטועמים טען אפילו שהיא מעט בננתית) אבל מהר מאוד הופכת למרירה ומרגישים את חוזק הכשות. אני מאוד אוהב בירות עם טעם חזק, אבל לזאת היה טעם מתמשך (יכול להיות ששתיתי פשוט כל הערב ממנה).
התגובות בטעימה הראשונה היו טובות, לכן שתינו עוד קצת ואז יצאנו למסיבת גג לבדוק דעות בלתי משוחדות (אף אחד לא סירב לבירה חינם).
אנשי המסיבה:
התגובות הראשונות, עוד לפני שנפתח הבקבוק הראשון (טוב לא בדיוק, הגענו עם בקבוק פתוח) היו חיוך מפה לאוזן וקפיצות באוויר. לאחר טעימות מרובות התוצאה היא חד משמעית - הצלחה! כולם אהבו את הבירה (אגב גיטלביר - GITELBEER), בתשאול יותר אישי, הייתה הצעה חשובה לטעימה אמיתית של בירה והיא למעשה דורשת לשבת ערב שלם ולשתות את הבירה בכמות ולא רק טעימה קלה של כמה שלוקים (או בקבוק), ויש בזה מן האמת, בשלוקים הראשונים שלי באותו ערב הייתי מבולבל ולא ידעתי אם אני אוהב אותה או שהיא רק טעמים של רגש שהציף אותי כי אני תרמתי להכנתה. אבל אין ספק, לאחר ששתיתי ערב שלם ממנה והתעוררתי עם חיוך, כנראה שהיא הדבר האמיתי.
סיכומים ומוזיקה
בהתייעצות עם מכין הבירה עצמו, הגענו למסקנה שהיא אחלה בירה אבל עדיין זה אייל, ואנחנו אנשי הלאגר צריכים את זה קצת שונה, אז דיווחים רישמיים על הלאגר הקרבה ובאה (אותה התחלנו להכין לפני כשבועיים ומבקבקים ממש בקרוב) יגיעו בקרוב, ואם תהיו בסביבה אולי גם תטעמו!
בנימה אופטימית זו, אתם מוזמנים להקשיב לנעימת הבירה (כן יש גם כזו) אותה מיקסס DJ Zangvil (אגב מזל טוב על היום הולדת!!) במיוחד לאירוע, קבלו את "יגאל מכין בירות":
התסיסה הראשונית נגמרה! אחרי שבוע של ציפייה, אנחנו מעבירים את הנוזל המתקתק לבקבוקים.
אז מה עשינו?
קודם כל טעמנו, מן הסתם. טעם וריח מאוד דומים לווינשטפן (רק ללא הרבה אלכוהול וגזים).
הרתחנו סוכר תירס וציננו. מדדנו שוב אחוזי סוכר לחישוב אלכוהול עתידי (על אף שבדיעבד המדידה הראשונית לפני התסיסה הייתה שגויה, לכן אנחנו במצב ספקולטיבי לחלוטין), העברנו את הנוזל למיכל חדש עם סוכר התירס ועירבבנו היטב.
העברנו לבקבוקים (שעברו חיטוי מדוקדק יותר מחדר ניתוח) עם שסתום מיוחד ואטמנו עם המבקבק האדום והגדול.
המצב הוא כזה
המתכון אמור היה לייצר לנו 20 ליטר (או 40 בקבוקי חצי ליטר), מכיוון שהייתה לנו טעות קלה בתוספת המים לאחר הבישול ובישול לא מדוייק, הוצאנו 35 בקבוקים כאשר ארבעה מהם לדעתנו יהיו עכורות מאוד (מזיגה מסוף המיכל).
מחר נכין לאגר ראשונה, הפעם אנחנו מבינים מה הולך ונשתמש בכל הממצאים והבעיות שנתקלנו בדרך להכנת האייל הראשונה.
העדכון הבא על האייל שלנו יהיה כשנפתח אותו ונעשה מסיבת טעימה, עדויות צילומים ותיעודים מהשטח מובטחים.
הפוסט היום שונה מקודמיו, הוא עוסק בהכנת בירה ולא בדרכים בהן ניתן למכור או לשווק אותה. כן כן, אנחנו מכינים בירה ביתית.זו חויה מאוד מעניינת וטעימה ומומלצת לכל מי שבשבילו יום שבת דליל באקשן יצירתי (או אם אתם רוצים לפתוח פאב שמייצר בירה לעצמו ולא ידעתם איך להתחיל). אחרי חודשים של תכנונים ומחקרים, הכנו אתמול את הבירה הביתית הראשונה שלנו. יגאל, חבר טוב וחובב אלכוהול מושבע (כמוני), לקח אותי אתמול לקנות ציוד לבירה מחנות "בירדי" שבתל אביב. קיבלנו הרבה הסברים, טיפים ומלא ציוד שימושי, אז תודה לצוות בירדי.
התחלנו בניקיון יסודי וחיטוי של כל הציוד והחלקים בתהליך, הסבירו לנו שחיטוי זה תהליך מאוד חשוב בהכנה. אתם לא רוצים לפתוח את מיכל ההתססה אחרי שבוע ולגלות שהכל הזדהם והתקלקל, זו עשויה להיות פתיחה גרועה ומורידת מוטיבציה.
בשלב ההכנה גילינו שאין ברשותנו סיר מספיק גדול, אז חילקנו את הבישול לשני סירים שווים. בישלנו את הלתת, רכז לתת, כשות ואז העברנו לחבית גדולה עם ברז והוספנו שמרים, סגרנו ושמנו נשם למעלה כדי שישחרר גזים ויישאר הרמטי. זה שלב התסיסה הראשון, עוד כשבוע נפתח את המיכל ונבקבק ואז נמתין עוד שבועיים. אז עוד שבוע יהיה פוסט על ביקבוק בירה.
פתחנו, טעמנו ואלו התוצאות:
אז מה עשינו?
הפוסט היום שונה מקודמיו, הוא עוסק בהכנת בירה ולא בדרכים בהן ניתן למכור או לשווק אותה. כן כן, אנחנו מכינים בירה ביתית.זו חויה מאוד מעניינת וטעימה ומומלצת לכל מי שבשבילו יום שבת דליל באקשן יצירתי (או אם אתם רוצים לפתוח פאב שמייצר בירה לעצמו ולא ידעתם איך להתחיל).
שלום לכולם, שמי שיקו, וזה הבלוג שלי...